חדלות פירעון

חדלות פירעון הינו מצב בו לחברה אין אפשרות לשלם את חובותיה – לבנקים, ספקים ועובדים. מטרת העל במצב זה היא למקסם את התמורה לנושים – אם בדרך של שיקום החברה ואם בדרך של פירוק.

חוק "חדלות פירעון ושיקום כלכלי" מתייחס הן ל"יחיד" (=אדם) והן לחברה. במסגרת זו, נתייחס לחברות בלבד.

 

שלבים מקדימים לחדלות פירעון

כמעט תמיד, חדלות פירעון לא מתרחשת ביום אחד. שלבים מקדימים מופיעים הרבה לפני כן, שהולכים ומתעצמים עם ההידרדרות במצב החברה. להלן מספר דוגמאות המעידות על קושי משמעותי:

1. קיימת לחברה הערת "עסק חי" בדוחות הכספיים.
2. החברה נמצאת בהפסדים כבדים שנה אחר שנה.
3. התקבולים נמוכים מהתשלומים בצורה משמעותית.
4. הבנק לא נותן אשראי נוסף ודורש לפרוע את האשראי הקיים.
5. החברה מתקשה בתלום המשכורות לעובדים.
6. חברות ביטוח האשראי מסרבות לבטח את החברה.
7. ספקים מרעים תנאי אשראי ודורשים תשלום מזומן בלבד.
8. פיגורים ארוכים בהפקדות לקופות הפנסיה.
9. קיימות התראות מחברות דירוג האשראי על הידרדרות במצבה הפיננסי של החברה.

 

ועוד ועוד.

 

כאשר בעלי החברה מזהים אחד או יותר מהמאפיינים הנ"ל, מוטב לגשת בהקדם לאבחון מצב החברה. אבחון מוקדם יסייע לבנות תכנית שיקום, יחזיר את החברה למסלול רווחיות, ישאיר את השליטה בידי הבעלים ויהיה זול יותר מכל חלופה אחרת.

הבראת חברה דורשת התמחות בתחומים שונים – הבנה עסקית מקיפה, קשר ישיר מול המערכת הבנקאית, הבנה מעמיקה בתחזית תזרימי מזומנים, תכנון אסטרטגי ועוד. השארת המצב כמות שהוא, יביא את החברה כמעט בוודאות לחדלות פירעון.

 

מהם המבחנים לקביעת חדלות פירעון?

בתי המשפט משתמשים באחד מ-3 מבחנים לצורך קביעה שהחברה נמצאת בחדלות פירעון:

מבחן מאזני

כאשר לחברה קיימים יותר התחייבויות מאשר נכסים ריאליים ("הון עצמי שלילי").

 

מבחן תזרימי

כאשר לחברה אין יכולת לשלם את התחייבויותיה בטווח הקצר, לספקים, לרשויות או לעובדים.

 

"במחשבה תחילה"

החברה עדיין לא יכולה לפרוע חלק מהחובות, אך מתן הצו ימנע בעתיד הקרוב חדלות פירעון.

 

הקפאת הליכים

במידה ובית המשפט מאשר, מתקבל צו ל-"הקפאת הליכים". צו זה מונע למעשה כל פירעון מנכסי החברה, לרבות:

• כל ההליכים המשפטיים (מלבד פליליים) כנגד החברה – מוקפאים.
• לא ניתן לעקל את נכסי החברה, ואף לא לממש נכסים משועבדים.
• כל הליכי גביה מול החברה (לרבות שיקים שנתנו ועדיין לא נפרעו) – נעצרים.

 

הרעיון הוא ליצור פירעון הוגן ככל הניתן, לכלל הנושים של החברה.

בשלב זה, ממונה לחברה "נאמן" – עו"ד או רו"ח, שתפקידם לבצע בפועל את הליך חדלות הפירעון – בין אם מדובר בשיקום ובין אם מדובר בפירוק. במקרים מורכבים, ממונים רו"ח ועו"ד במשותף.

 

ההבדלים בין שיקום לפירוק

גם בהליך שיקום וגם בהליך פירוק, המטרה היא למכור את נכסי החברה במטרה לפרוע את חובות החברה. השיקול המרכזי הוא מה ייתן מקסימום תמורה לנושים – האם נכסי החברה כמות שהם, או למכור פעילות של "עסק חי".

כמעט תמיד השווי של חברה כעסק חי גבוה יותר מסך הנכסים שלה. לחברה פעילה יש חוזים פעילים, יחסי עבודה עם לקוחות וספקים, ולצוות העובדים יש ידע ומומחיות לא מבוטלים – דהיינו מנגנון שמסוגל לייצר רווחים. לעומת זאת, לעיתים קרובות נכסי החברה מסתכמים באוסף של ציוד משומש, בשווי נמוך עד אפסי.

 

אישור התכנית

הנושים מתחלקים למספר קטגוריות קדימות (נושים מובטחים, נושים בדין קדימה, שעבוד צף, חוב כללי ועוד). על פי רוב, הליך שיקום ממושך יותר מהליך פירוק, אך צפוי לתת שיעורי פירעון גבוהים יותר לנושים "הנחותים" יותר.

החוק קובע מנגנוני אישור שונים לתכנית שמציג הנאמן, שכפופים הן לאישור הנושים והן לאישור בית המשפט. במקרים קיצוניים, בית המשפט יכול גם לכפות הסדר – בעיקר כאשר הנושים מתנגדים שלא בתום לב.

מבחינה כלכלית, ברוב המוחלט של הפעמים עדיף לשקם את החברה מאשר אופציית הפירוק. למרות זאת – הליך שיקום מצריך אימון של הלקוחות והספקים, צוות ניהול מקצועי, מימון ביניים ואורך רוח של הנושים. הנושאים הנ"ל קובעים למעשה האם החברה תשוקם או תפורק.

 

מקסום שווי החברה

כדי למקסם את השווי, הנאמן מגבש תכנית הבראה לחברה – כגון סגירת פעילות מפסידה, העלאת מחירים, הוזלת הרכש, שיפור התפוקה, התאמת מס' העובדים, מכירת נכסים לא נחוצים ועוד.

בנוסף לכך, החוק מאפשר כלים חזקים ביותר להשביח את החברה, שאינם ניתנים בשום סיטואציה אחרת:

• ניתן לבטל חוזים הפסדיים או יקרים מדי.
• ניתן לחייב ספקים קריטיים להמשיך ולעבוד עם החברה.
• ניתן לפטר עובדים מאוגדים, ו\או להפחית משכרם.
• במקרים מסוימים – ניתן להסיר שעבודים מנכסי החברה ולהעבירם לנכסים חלופיים.

 

כל המתואר לעיל, יבוצע באישור בית המשפט ובאמצעות הנאמן. הפירעון לנושים (כולל נושים מובטחים) יבוצע מתוך "קופת הנשייה" בלבד, ולפי הסדר המוגדר בחוק.

 

האם הבעלים שותף בתהליך שיקום החברה?

הנאמן (או המפרק) מקבל אחריות מלאה על החברה ומנהל את החברה בפועל. עליו מוטלת האחריות המלאה לתוצאות העסקיות, לעמידה בתכנית ההפעלה שהוגשה לבית המשפט, לשמירה על הנכסים ועמידה בהוראות החוק ובצווי בית המשפט.

עם זאת, במקרים לא מעטים לא ניתן לנהל את העסק ללא המנהלים הקודמים. פעמים רבות, לבעלים יש יידע ייחודי ולא ניתן להפעיל את החברה בלעדיו. במקרים אלו, הנאמן יעבוד עם הצוות הקיים בשיתוף פעולה.

מהן התועלות לבעל החברה בחדלות פירעון?

כאמור, בהליך חדלות פירעון סמכויות ההנהלה עוברות לידיו של הנאמן. כמו כן, כמעט ב-100% מהמקרים בעל החברה לא  מקבל תמורה כלשהיא עבור השקעותיו בחברה (לרבות הלוואות בעלים). כמו כן, הטיפול המשפטי במקרה זה ארוך ויקר.

 

למרות זאת קיימות תועלות מסוימות לבעלים:

הפטר מערבויות אישיות

פעמים רבות בעלי המניות חותמים על ערבויות אישיות לחברה. במקרים מסוימים, ניתן לקבל הסכמת נושים לאי מימוש ערבויות אלה.

 

שמירה על יחסי עבודה תקינים

כאשר מבקשים הליך באופן מסודר, יחסי העבודה מול הספקים והלקוחות נשמרים ושמו הטוב של הבעלים נשמר.

 

חלופה נוספת – עיכוב הליכים

קיימים מצבים בהם החברה נוהלה בצורה מקצועית ואחראית, ורק נסיבות קיצוניות  וחד פעמיות גרמו לחברה לבעיות קשות (מגפת הקורונה, למשל). החברה עדיין רווחית (או יכולה להיות רווחית), והבעיה היא נקודתית בגין תקופה חד פעמית.

כאשר החברה מבקשת פריסת תשלומים בלבד – החזרת 100% מהחוב בפריסה רחבה יותר – החוק נותן אפשרות להגשת בקשה ל"עיכוב הליכים". במסגרת זו, ניתנת הגנה מפני הנושים ללא שלילת הניהול מהבעלים, למעט מינוי מנהל הסדר מטעם בית המשפט.

גם בהליך זה, החברה צריכה לעמוד בכל התנאים של הליך שיקום – הגשת תכנית עסקית, התנהלות לא גירעונית, אישור הנושים וכדומה.  במידה ולא התקבל הסדר נושים,  התכנית העסקית לא הצליחה, או שההנהלה הקיימת לא תפקדה בצורה מספקת  – החברה עוברת לתהליך שיקום או פירוק.

חשוב לדעת כי האופציה הנ"ל ניתנה כהוראת שעה עד ל-17 במרץ 2022, עם הקשיים שצצו עקב מגפת הקורונה. לפני תקופה זו ניתנו מספר אישורים דומים במקרים ספציפיים, בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט.

 

סיכום

להלן סיכום של ההבדלים בין ההליכים האפשריים השונים – הבראת החברה במסגרת פרטית, עיכוב הליכים והליך שיקום או פירוק:

	הבראה	עיכוב הליכים	שיקום\פירוק
פירעון לנושים	מלא	מלא	חלקי (לרוב)
פיקוח בית משפט	לא	כן	כן
פיקוח נאמן\מנהל הסדר\בקר	תלוי בססטוס הבנקאי	כן	כן
ניהול העסק בפועל	הצוות הקיים	הצוות הקיים (כפוף לאישור מנהל ההסדר)	הנאמן (לעיתים מסתייע בצוות הקיים)
שליטה בחברה בסיום התהליך	נשמרת	נשמרת	נמכרת
הפטר אישי לבעלים	אין צורך	אין צורך	במקרים מסוימים

השירותים שלנו

לא כדאי לחכות כאשר צצות בעיות, אבל לא תמיד יש צורך לבצע מהלכים דרסטיים. אם אתם מזהים שחברה נמצאת בקשיים, פנו אלינו.

אנו ב-MVP ננתח את מצבה הכולל של החברה, נגדיר את הסיכויים וסיכונים, ונגיע יחד למסקנות:

• האם אפשר להסדיר את המצב מול המערכת הבנקאית, הלקוחות והספקים, ללא הגנה מבית המשפט? במידה וכן, נגבש יחד תהליך הבראה וצמיחה לחברה.
• במידה ולא – האם ניתן להציל את החברה בעזרת הזרמת מזומנים? האם הבעלים מסוגלים לעשות זאת? האם ניתן לגייס משקיעים? במידה וכן, נבדוק את האפשרויות שעומדות בפנינו.
• במידה ולא – האם ניתן להגיע להסדרים מחוץ לכותלי בית המשפט? במידה וכן, הליך זה משתלם יותר לכל הצדדים.

 

במידה וכל התשובות שליליות, ורק לאחר שמיצינו את שאר האופציות, נשקול האם להגיש בקשה לעיכוב או להקפאת הליכים.

 

משרד הייעוץ MVP הוקם ע"י מנהלים מהשורה הראשונה, שכיהנו בתפקידים בחברות מהגדולות ביותר במשק הישראלי. ל-MVP מסורת ארוכה ועשירה בליווי, הבראה ושיקום של חברות בקשיים. במסגרת פעילותנו, טיפלנו בעשרות תיקים מורכבים, בהיקפים של מאות ועשרות מיליוני ₪. כמו כן, אנו עובדים בשיתוף פעולה עם בכירי עורכי הדין בתחום חדלות הפירעון. אנו נעניק לכם את המעטפת המלאה – במקצועיות וברגישות – החל מהשלב הראשוני ועד לסיום תהליך מורכב זה.