לקוחות מרוצים חוזרים, קונים יותר וממליצים לחברים — וזה, בסופו של דבר, מנוע הצמיחה הזול והחזק ביותר של כל עסק. אבל "אני מרגיש שהלקוחות מרוצים" אינו נתון שאפשר לנהל לפיו. כאן נכנס מדד ה-NPS (Net Promoter Score), כלי פשוט שמכמת נאמנות לקוחות למספר אחד. במאמר זה נבין איך מודדים אותו נכון, והכי חשוב — מה עושים עם התוצאה.
הלקוחות הכי לא-מרוצים לרוב אינם מתלוננים — הם פשוט עוזבים בשקט (ולפעמים מספרים לאחרים). מדידה שיטתית חושפת את חוסר שביעות הרצון לפני שהיא הופכת לנטישה, ומאפשרת לפעול בזמן. מה שנמדד — ניתן לתקן.
שואלים שאלה אחת: "באיזו מידה תמליצו עלינו לחבר או קולגה, בסולם 0–10?". מסווגים את המשיבים לשלוש קבוצות:
ה-NPS שווה לאחוז הממליצים פחות אחוז המבקרים. התוצאה נעה בין 100- ל-100+.
הטעות הגדולה היא לעצור במספר. הערך האמיתי הוא בשאלת ההמשך — "מה הסיבה לציון שנתת?". התשובות הפתוחות הן מכרה זהב: הן מצביעות בדיוק היכן לשפר, ומאפשרות לסגור מעגל מול לקוחות מאוכזבים לפני שהם עוזבים.
זה תלוי מאוד בענף, אך ככלל: ציון חיובי הוא סביר, מעל 50 נחשב מצוין. חשוב יותר מהמספר המוחלט הוא המגמה לאורך זמן.
מדידה רציפה (אחרי אינטראקציה מרכזית) או סקר תקופתי כל רבעון. העיקר — עקביות שמאפשרת לראות מגמה.